המידע באתר זה הינו למטרה חינוכית כללית לציבור ואינו מהווה ייעוץ משפטי. המידע אינו מיועד לספק פתרונות אישיים. הקוראים מוזהרים לא לנסות לפתור בעיות אישיות ולא לפעול במקרים אישיים על בסיס המידע הכלול באתר זה אלא לפנות לעורך דין מנוסה בענייני האשרה לצורך טיפול במקרה המסוים העומד על הפרק לגופו.

 

משרדנו ישמח לעזור לך בענייני האשרה. הנך מוזמן ליצור קשר עמנו בטלפון:

619-819-9204- 1 או באמצעות דואר אלקטרוני Jacob@h1b.biz

כל האמור להלן מכוון לנשים וגברים כאחד, גם אם נאמר בלשון זכר.

המונחים "יזמה עסקית", "מיזם", "עסק", "מפעל" -  הינם מונחים נרדפים, בעלי משמעות שווה לצורך כל הנאמר להלן.

 

דרישות אשרה E2

מבט על

משקיעים זרים שמתכננים להשקיע סכום משמעותי של הון ביזמה עסקית בארה"ב ולפתח ולכוון את המיזם בעצמם, יכולים להגיש בקשה לאשרת משקיע  2E , אם למדינת האזרחות שלהם יש אמנה לעניין זה עם ארה"ב. עובדים זרים שנשלחים לעבוד במיזם כזה יכולים לבקש אשרה מסוג 2E.

לצורך אשרת משקיע 2E המשקיע צריך להראות שיש לו שליטה על העסק, זאת על ידי הצגת בעלות של לפחות 50% בעסק. בנוסף יש להראות שליטה תפעולית באמצעות עמדה ניהולית או באמצעים אחרים. היזמה העסקית נשוא האשרה יכולה להיות עסק קיים בארה"ב או יזמה חדשה של השקעה בארה"ב.

ההשקעה צריכה להיות משמעותית. החוק אינו מציין את הסף הנמוך (מינימום) של ההשקעה הדולרית הנדרשת.  "השקעה משמעותית" מוגדרת כאמצעים כספיים מספיקים להבטיח את המחויבות הכספית של המשקיע לניהול ופיתוח העסק ולהצלחת תפעולו. היזמה העסקית צריכה להיות יותר מאשר עסק שולי שמוקם לצורך הבטחת הקיום של המשקיע ובני משפחתו בלבד.

אם מבקש האשרה אינו המשקיע הראשי, עליו להיות מועסק בעסק בעמדה מבצעית או עמדת פיקוח או להיות בעל כישורים ו/או מיומנות שהם ייחודיים וגם חיוניים לתפעול העסק.  עובדים בעלי כישורים ו/או מיומנות לא ייחודיים או עובדים מן השורה לא מיומנים לא ייחשבו ראויים או מתאימים לעניין אשרה E2.

אשרה E2 דורשת שלא תהיה כוונת הגירה כרוכה בבקשה האשרה. המשמעות הינה שהמבקש צריך להתכוון לעזוב את ארה"ב כאשר המעמד שלו כבעל אשרה E2 מסתיים. למרות זאת, מחזיקים באשרות E2 יכולים לחדש את האשרה בכל פעם שהיא מסתיימת, וזאת ללא הגבלה, כל עוד הם ממשיכים להיות הבעלים ולהפעיל את היזמה העסקית נשוא האשרה, או במקרה שמדובר בעובד, כל זמן שהוא ממשיך לעבוד עבוד היזמה העסקית נשוא אשרה כזו.

לאומיות האמנה

בין אם המשקיע הוא יחיד או תאגיד, עליו להחזיק בלאומיות (אזרחות) של מדינת האמנה (המדינה שיש לה אמנה עם ארה"ב לעניין אשרה (E2. לאומיות של עסק נקבעת לפי הלאומיות של בעלי העסק.

אם המשקיע הוא תאגיד זר, לפחות 50% מהבעלים של התאגיד צריכים להחזיק באזרחות של מדינת האמנה. אם התאגיד מוחזק על ידי תאגיד אחר, תנאי ה-50% צריך להתקיים בתאגיד האם.

 לצורך דרישת הלאומיות הנ"ל אין זה משנה היכן נוסד התאגיד. גם אם הוא התאגד במדינה שאינה מדינת אמנה, כל עוד הבעלים מקיימים את דרישת האמנה כנ"ל. במקרים בהם תאגיד נמכר באופן בלבדי בדרך של חילופי מניות במדינה בה התאגד התאגיד, תתקיים ההנחה המקדמית שלאומיות התאגיד היא זו של המקום בו בוצעה החלפת המניות. במקרה של תאגיד רב-לאומי שמניותיו מוחלפות ביותר ממדינה אחת, מבקש האשרה יצטרך להציג את מיטב הראיות הקיימות להראות שהעסק עונה על דרישת הלאומיות.

מלבד במקרים שעסק נשלט ומוחזק בבעלות משותפת של 50/50 על ידי אזרחים של שתי מדינות אמנה, עסק המבקש מעמד של E2 צריך לפנות תחת לאומיות אחת ויחידה. כאשר יש יותר מבעלים אחד לעסק או כאשר לבעל עסק יש אזרחות כפולה, יש לבחור באזרחות אחת בלבד לצרכי האשרה. לבעלים ולכל עובדי העסק הפונים לקבל את האשרה צריכה להיות אותה האזרחות היחידה שנבחרה לצרכי האשרה. גם הבעלים וגם העובדים צריכים להשתמש באותה אזרחות נבחרת לכל צרכי הליך הבקשה והשימוש באשרה בקשר לאותו עסק.  גם אם לבעלים או למי מהעובדים יש אזרחות נוספת במדינה שיש לה אמנה עם ארה"ב,  לצרכי 2E לא ניתן להשתמש ביותר מאזרחות אחת אחידה לצורך אשרה 2E מסוימת אחת. כאשר תאגיד מוחזק ונשלט בחלקים שווים על ידי אזרחים של שתי מדינות אמנה שונות, עובדים של העסק שהם בעלי לאומיות של כל אחת משתי מדינות האמנה הנ"ל יכולים לפנות בבקשה לאשרה כדי לעבוד עבור העסק הזה.

שליטת המשקיע במיזם נשוא האשרה 2E

המשקיע חייב להיות בעל שליטה בעסק נשוא האשרה על ידי החזקה בלפחות 50 אחוזים של העסק. השקעה בחלקים שווים במפעל משותף (Joint Venture ) או שותפות בחלקים שווים של שני שותפים תיחשב בדרך כלל כשליטה אם במפעל המשותף או בשותפות כל אחד מהבעלים או השותפים שומר על זכויות ניהול ושטחי אחריות עצמאיים ונפרדים לכל אחד מהם. הסדר כזה מכונה "שליטה שלילית". כל אחד משני הצדדים מחזיק שטחי אחריות שווים בחשיבותם ולכל אחד מהם היכולת לעשות החלטות שתהיינה כובלות ומחייבות את הצד השני. מחלקת המדינה של ארה"ב  קבעה ששותפות בחלקים שווים בין יותר משני שותפים לא תהיה מתאימה לעניין אשרה 2E מפני שגורם השליטה לא יתקיים אפילו לפי התיאוריה של "שליטה נגטיבית".

אשרת השקעה – ביצוע השקעה משמעותית

המבקש חייב לבצע השקעה משמעותית כדי להיות ראוי לאשרת משקיע E2 . אכן, החוק לא מציין סכום דולרי מינימאלי. באופן כללי, המבקש צריך להיות מוכן להשקיע לפחות 50,000$ בעסק נשוא האשרה. הסכום בפועל להשקעה ייקבע לפי סוג העסק שהמשקיע יבחר.

השקעה משמעותית מוגדרת כסכום מספיק להבטיח את המחויבות הכספית של המשקיע להצלחת התפעול של העסק כפי שנמדד על ידי מבחן היחסיות. מבחן זה משווה את כלל סכום ההשקעה בעסק לעלות של הקמת עסק חי מהסוג של זה המתוכנן או לסכום ההון שנדרש כדי לרכוש עסק קיים. השוואה זו מהווה את אחוז ההשקעה של המבקש בעסק.. אחוז זה צריך להיות לטובת המשקיע בסולם יורד של השקעה החל מאחוז גבוה של השקעה ביזמה עסקית בעלת עלות נמוכה ועד אחוז נמוך של השקעה ביזמה עסקית בעלת עלות גבוהה. אחוז ההשקעה יורד ככל שעלות הקמת העסק עולה. ההנחה היא שכמות ההון המושקעת  ביזמה העסקית תהיה משמעותית כאשר הסכום שווה או עולה על מספרי האחוזים המוצגים בדוגמאות שלהלן, בדולרים של ארה"ב.

שבעים וחמישה אחוזי השקעה (75% )  בעסק שעלות הקמתו 500,000$ או פחות תיחשב השקעה משמעותית.

 אם עלות הקמת העסק נמוכה באופן משמעותי מהסכום הנ"ל, תידרש השקעה של 85% עד 100%. עלות של למעלה מ-500,000$ אך לא יותר מ-3,000,000$ תדרוש השקעה של 50%. עלות של למעלה מ-3,000,000$ תדרוש השקעה של 30% בלבד.

השקעה רב-דולרית על ידי תאגיד זר גדול נחשבת בדרך כלל כהשקעה משמעותית, ללא התייחסות לסולמות הנ"ל.

הסכום המושקע צריך להיות מושווה לשווי של העסק על ידי הערכת אחוזי ההשקעה ביחס לעלות של העסק. אם שני המספרים שווים, המשמעות היא שהמשקיע השקיע 100 אחוז של המשאבים הנדרשים בעסק. השקעה כזו נחשבת משמעותית.

ברוב המקרים אחוזי ההשקעה נמוכים יותר. מבחן היחסיות ניתן להבנה כסולם יורד של השקעה. ככל שעלות העסק נמוכה יותר, אחוז ההשקעה הנדרש גבוה יותר. בעסק יקר אחוז ההשקעה שיידרש כדי להיות ראוי לאשרה 2E יהיה נמוך יותר מאשר בעסק זול.

בסולם אחוזי ההשקעה אין קווים ברורים לקביעה מתי השקעה תיחשב משמעותית. אמנם, כפי שהודגם למעלה, ככל שעלות ההקמה נמוכה אחוז ההשקעה המצופה גבוה יותר. כך, אם מדובר בעסק קטן, נניח 50,000$, השקעה של 100 אחוז תהיה השקעה ראויה באופן אוטומטי. ברם, עסק במימדים כאלה, שבו מעורבים שני שותפים בחלקים שווים או בצורת מפעל משותף יצטרך להוכיח התאמה לאשרה כזו.

בקיצוניות אחרת, השקעה של 10,000,000 $ במפעל שעלותו 100,000,000$ סביר להניח שתימצא ראויה לאשרת משקיע בלי התייחסות לאחוזי השקעה, ולו רק בשל מימדי ההשקעה עצמה.

מקור המשאבים להשקעה עבור אשרה  E2.

למשקיע חייבת להיות בעלות ושליטה על ההון שהוא המקור להשקעה. כללית, המקור להשקעה צריך לבוא ממקורות חוקיים כגון חסכונות אישיים, רווחים מהשקעות, מתנות, ירושות וכדומה. מקור משאבי ההשקעה לא חייב להיות מחוץ לארה"ב. כספים שהושגו בארה"ב ראויים להיות מקור למשאבי ההשקעה. לעומת זאת, ירושה של עסק בארה"ב לא תתאים כמקור ראוי.

סוגים מסוימים של הלוואות כגון משכנתא או הלוואות מסחריות המובטחות על-ידי נכסים של העסקים שהוקמו במסגרת האשרה E2 לא יימצאו ראויים להוות מקור למשאבי ההשקעה.

לסיכום, משאבים ראויים יכולים לכלול רק כספים שבהם מעורבים נכסים אישיים של המשקיע כגון משאבים אישיים, נכסים שאינם משועבדים, משכנתא שמובטחת ע"י נכסי דלא ניידי אישיים של המשקיע, או התחייבויות אישיות אחרות. סכומים במזומן המוחזקים בבנק לצורך מהלך העסקים הרגיל יכולים לשמש כמקור ראוי.

הנכסים והמשאבים שאמורים להיות מושקעים צריכים להיות מיועדים להשקעה וההתחייבות להשקיע את המשאבים האלה צריכה להיות בלתי חוזרת. לדוגמא, רכישת העסק שנמצא מתאים לצרכי האשרה יכול להיות מותנה בקבלה בפועל של האשרה. לפיכך, החזקת כספי ההשקעה על ידי צד ג' (למשל בחברת "אסקרו") בארה"ב לצורך שחרורם להשקעה אם התנאי של קבלת האשרה מתקיים, נחשב כהתחייבות מוצקה לצורך דרישות האשרה.

בנוסף, העסק חייב להיות בשלב של התחלת תפעול או קרוב להתחלה של הפעלה. שלב של חתימת חוזים או חיפוש מקום לא ייחשב כמחויבות להקמת העסק, לצורך האשרה. כוונה בלבד או החזקה של מקורות כספיים בבנק ללא ייעוד או אפילו סידורי השקעה בעלמא, כל הנ"ל לא יענו על דרישות האשרה ללא מחויבות מפורשת וברורה לייעד את המקורות להשקעה המסוימת נשוא האשרה.

צריך שיהיה מיזם עסקי מסחרי ממשי ופעיל

העסק המוקם בהרשאת אשרה 2E חייב להיות ממשי ופעיל. העסק צריך לספק שירות כלשהו או לייצר מוצר כלשהו. לעסק צריכים להיות כל הרישיונות וההיתרים כנדרש על ידי הממשל המקומי עבור הסוג המסוים של העסק.

היזמה העסקית הראויה לאשרה E2 לא יכולה להיות איזושהי תכנית ערטילאית "על הנייר" או השקעה פסיבית המוחזקת לצורך עליית ערך. למשל: השקעה בחלקת אדמה בלתי מפותחת או השקעה במניות המוחזקות על ידי משקיע כהשקעה בפני עצמה ללא כוונה להפנותה ליזמה העסקית – אלה לא ייחשבו כעסק לצורך האשרה.

היזמה העסקית לצורך 2E צריכה להיות לצורך עשיית רווחים. לפיכך, עסק ללא כוונת רווח לא יוכל לבוא בחסות אשרה 2E .

 

היקף מינימאלי של העסק: העסק לא יכול להיות בעל היקף שולי

החוק אינו מציין מימדים מפורשים של עסק שראוי לאשרת משקיע 2E. החוק דורש שממדי ההשקעה יהיו גדולים יותר מאשר אך ורק לצורך אספקת הקיום של המשקיע ובני משפחתו. אפילו תהיה זו השקעה משמעותית, אם התשואה תהיה מספקת רק לכיסוי הוצאות המחייה של המשקיע ובני משפחתו, עסק כזה לא יהיה עסק ראוי במסגרת האשרה.

על מנת להחליט אם עסק ייחשב שולי, יש להסתכל תחילה על ההכנסה מן ההשקעה. אם ההכנסה מן העסק עולה על מה שנחוץ לקיום המשקיע ובני משפחתו, אזי העסק ייחשב כגדול מספיק לצרכי האשרה.

אם המבחן הנ"ל אינו מביא לתוצאה חיובית, צריך לבחון גורמים אחרים. ניתן להסתכל על ההשפעה הכלכלית של העסק, דהיינו: העסק צריך להיות בעל יכולת, קיימת או עתידית, לתרום תרומה כלכלית משמעותית, כגון: לספק עבודה לעובדים בארה"ב. היכולת המצופה צריכה להתממש תוך חמש שנים מתחילת הפעילות הסדירה של העסק. מבקש האשרה צריך להגיש תכנית עסקית מהימנה שתאמת את יכולת העסק להגיע למצב רווחי תוך חמש שנים לכל היותר.

בן/בת זוג וילדים של המשקיע

בן/בת זוג וילדיו של המשקיע מתחת לגיל 21 יכולים לקבל גם הם אשרה מסוג 2E בתור משפחה נתמכת של המשקיע ולגור בארה"ב. בני המשפחה הנ"ל יכולים להגיש בקשה לאשרה בד בבד עם הגשת הבקשה על ידי המשקיע או אחרי שהמשקיע קבל את האשרה.

בני/בנות זוג של משקיעים יכולים לפנות בבקשה לקבלת היתר עבודה אחרי הגעתם לארה"ב. היתר עבודה זה נקרא "כרטיס אישור עבודה" והוא אישור רחב היקף מבחינת גמישות ונוחות באפשרויות תעסוקה. באופן כללי, בני הזוג של משקיעים יכולים לעבוד בכל עבודה ותפקיד ועבור כל מעביד מלבד סוגים מסוימים של תפקידים ממשלתיים הדורשים אזרחות אמריקאית.

בן/בת זוג של משקיע יכולים לעבוד עבור עסק ההשקעה או למצוא תעסוקה אצל מעביד אחר או לפתוח עסק משל עצמם. הם יכולים לעבוד במשרה מלאה או חלקית. הליך קבלת "כרטיס העבודה" אורך כחודשיים שלושה והוא מוענק על ידי שרות האזרחות וההגירה של  ארה"ב, אותו גוף המטפל בהענקת האשרה 2E .

בני הזוג של המשקיע וילדיו רשאים, בחסות האשרה, ללמוד בבית ספר ציבורי או פרטי. יש לזכור שבהגיע ילד של המשקיע לגיל 21, אין הוא זכאי יותר לשהות בארה"ב במסגרת האשרה 2E כבן משפחה נתמך ועליו להשיג אשרה באופן עצמאי. לעיתים קרובות צעירים אלה המעוניינים לסיים את לימודיהם בארה"ב פונים בבקשה לאשרה מסוג 1F שהיא אשרת סטודנט,

אשרה 2E לעובדים זרים

בדרך כלל, אם העובד מבקש האשרה אינו המשקיע הראשי, על המבקש להיות מועסק בתפקיד בכיר, ביצועי או פיקוחי, או שעליו להיות בעל כישורים מאוד ייחודיים שהם חיוניים לתפעול המיזם המסחרי. עובדים שאין להם מומחיות מיוחדת לא יעמדו בתנאים של האשרה.

כדי שהמשקיע יוכל לשלוח את עובדיו הזרים למפעל שלו בארה"ב בחסות אשרה 2E הוא חייב להפעיל את העסק בארה"ב באופן אישי.

אם בעל מניות הרוב ביזמה העסקית נשוא האשרה רוצה להיכנס לארה"ב כמשקיע או לשלוח עובד לארה"ב, עליו להראות שהוא מפתח או מכוון את העסק באופן אישי. כך, אם תאגיד זר הינו בעלים של לפחות 50 אחוז של מפעל אמריקאי, ומעוניין שעובד שלו ייכנס לארה"ב כעובד של חברת האם או כעובד של חברת הבת האמריקאית, התאגיד הזר צריך להראות שהוא מפתח ומכוון את המפעל האמריקאי.

במקרים שהבעלות על יזמת ההשקעה הינה מפוזרת ולא מאפשרת ליחיד או לחברה יחידה להראות יכולת לכוון ולפתח את המפעל האמריקאי נשוא האשרה, צריך להראות ש: 1. לכל הבעלים ביחד יש לפחות 50 אחוזים בבעלות של המפעל האמריקאי. 2. שלפחות לכולם ביחד כקבוצה יש את היכולת לפתח ולכוון את המפעל האמריקאי.

במקרים כאלה לא יינתן מעמד של "משקיע" לאחד מן הבעלים, אלא כל מקבלי האשרה יצטרכו להראות שהם עובדים של העסק האמריקאי שבאים לארה"ב למלא, כל אחד מהם,  תפקיד ייחודי או תפקיד פיקוחי או תפקיד ניהולי או תפקיד בעל מיומנות חיונית בעסק, כפי שיפורט בהמשך.

כדי להיות זכאי להביא עובד זר לארה"ב, המעביד האמריקאי, אם זה יחיד או תאגיד, צריך להחזיק באשרה 2E. לצורך כך צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים:

  1. המעביד העתידי צריך למלא את תנאי האזרחות כלומר, אם מדובר במעביד שהוא יחיד, צריכה להיות לו האזרחות של מדינת האמנה. אם מדובר בתאגיד או ארגון עסקי אחר, לפחות 50 אחוזים ממחזיקי הבעלות חייבים להיות בעלי אזרחות של מדינת האמנה שבחסותה מתבקשת אשרת המשקיע 2E. מעמד של תושב זר קבוע אינו מתאים כדי להביא עובד לעסק שהוקם בחסות אשרת המשקיע 2E. דהיינו: מניות של העסק מועמד האשרה המוחזקות בידי תושב קבוע זר אינן נלקחות בחשבון לצורך חישוב 50 האחוזים הנדרשים למילוי התנאי שבסעיף זה שצריך להתקיים כדי שהמיזם יוכל להביא עובדים זרים לעבוד במפעל בארה"ב בחסות אשרה 2E.
  2. המעביד והעובד צריכים להיות בעלי אותה אזרחות.
  3. המעביד, אם אינו תושב חוץ, צריך להיות בעל אשרה 2E בארה"ב.

עובדים במעמד ניהולי ופיקוחי

כדי להעריך אם המעמד של העובד מבקש האשרה הוא ניהולי או פיקוחי בוחנים מספר גורמים כדלהלן:

  1. כותרת המשרה המיועדת למבקש, מיקום המשרה במבנה הארגוני של החברה, התפקידים הכלולים במשרה, איזו דרגה של שליטה ופיקוח בלתי מוגבלים תהיה למבקש בתפעול הכללי של החברה או במרכיב עיקרי של התפעול, מספר העובדים עליהם יפקח המבקש ומידת המומחיות שלהם, השכר שישולם למבקש, ואם למבקש יש ניסיון בניהול ופיקוח כדי להיות כשיר לעמוד בתנאי האשרה.
  2. אם גורם הניהול או הפיקוח במשרה הוא גורם ראשי ועיקרי ולא שולי. לדוגמא: אם המשרה דורשת כישורים ניהוליים או מצריכה אחריות פיקוחית מרכזית עבור חלק נרחב של תפעול החברה, ורק באופן שולי וצדדי המשרה הנדונה כרוכה בעבודה שגרתית, אזי אשרה 2E תימצא ראויה.
    לעומת זאת, אם המשרה באופן עיקרי דורשת עבודה שגרתית ורק באופן משני כרוכה בפיקוח על עובדים מדרגה נמוכה, אזי המשרה לא יכולה להיות מוגדרת כניהולית או פיקוחית
  3. המשקל שניתן לכל גורם מהגורמים המפורטים לעיל, המשתנה ממקרה למקרה. לדוגמא: אם בעל משרה שכותרתה "סגן נשיא" או "מנהל" יבוא לנהל או לפקח במפעל גדול בעל עובדים רבים התואר של המבקש יילקח בחשבון כגורם בעל משקל בשיקולים לאישורו כראוי לאשרה 2E. לעומת זאת, אם המבקש בעל תואר כנ"ל בא לנהל או לפקח על משרד שבו שני אנשים, תארים כנ"ל כשלעצמם יהוו משקל נמוך בבחינת קיום התנאי של פיקוח או ניהול.

עובדים חיוניים או עובדים בעלי מומחיות מיוחדת

מגזר נוסף בו מאפשר החוק מתן אשרה 2E מצוי בסיווג עובדים כבעלי כישורים ייחודיים שהענקתם לעסק חיונית לתפעול היעיל של העסק. כלומר, שני הנתונים חייבים להתקיים בד בבד: ראשית צריך שהעובד המיועד יהיה בעל מומחיות מיוחדת, ושנית, צריך שאותה מומחיות מיוחדת של העובד תהיה חיונית לתפעול היעיל של העסק בארה"ב נשוא האשרה 2E. נטל ההוכחה של קיום שני התנאים המצטברים הנ"ל מוטל על  החברה ועל העובד המבקש.

על המבקש הנטל להוכיח לא רק שהכישורים המיוחדים שלו או שלה נדרשים בזמן הגשת הבקשה, אלא, בנוסף ומעבר לכך יש להוכיח את משך הזמן שהמומחיות הזו תהיה נדרשת.

באופן כללי האשרה מיועדת למומחים ולא לעובדים מן השורה. למרות זאת, קיימים יוצאים מן הכלל לכלל הזה. יש כישורים חיוניים לכל משך קיום העסק וכישורים אחרים הנחוצים רק לשלב הראשוני של היזמה העסקית כגון במקרים של "סטארט-אפ".

הדוגמאות שלהלן, למרות היותן רחוקות טווח ביניהן באופן קיצוני, עשויות להוות תשקופת כלשהי בסוגיה הנ"ל של קביעת המומחיות והחיוניות של העובד לצורך אשרה 2E.

  1. צורך לטווח ארוך – העובד יכול להראות צורך בכישוריו לטווח ארוך כאשר העובד יהיה מעורב בפעילות מתמשכת של שיפור מוצר, בקרת איכות, או אספקת שירות שבלעדי העובד לא ניתן יהיה להשגה.
  2. צורך קצר-מועד – יכול שהמעביד יידרש לכישורים המיוחדים של העובד לזמן קצר יחסית (למשל, לשנה או שנתיים בלבד), כשהעובד נדרש בקשר לפעולות של אתחול, בין אם לצורך הקמת עסק חדש או אתחול פעילות חדשה בעסק קיים, וכמו-כן כאשר העובד נדרש לצורך הכשרה, אימון ופיקוח על טכנאים המועסקים בתפקידי ייצור, תחזוקה ותיקונים.

    ברגע שהעסק קבע את הצורך בכישורים מיוחדים, יש לבחון את הניסיון וההכשרה הדרושים להשגת מיומנות כזו כדי לזהות את התכונות המיוחדות של הכישורים העומדים על הפרק. יהיו הבדלים בסוגי הכישורים הנדרשים בהתאם לאורך הזמן שהם נדרשים לעסק, מבקש האשרה צריך להוכיח שהוא או היא ניחנו בכישורים אלה וזאת על ידי הצגת ההכשרה, האימון ו/או הניסיון הנחוצים.

בהערכת הכישורים המיוחדים וחיוניותם לעסק, נבחנים הגורמים שלהלן:

  1. דרגת המומחיות המוכחת של העובד הזר בשטח התמחותו.
  2. מידת הייחודיות של הכישורים המיוחדים.
  3. השימושיות של התפקיד אליו מיועד העובד הזר.
  4. השכר הכרוך במומחיות כזו.

משך הזמן הנטען לחיוניות העובד לעסק תלוי רבות בתקופת ההכשרה הדרושה לביצוע התפקידים המוסכמים ובמקרים אחדים בתקופת הניסיון והאימון של העובד בחברה,

זמינות של עובדים מארה"ב בעלי אותה מומחיות כזו של העובד המבקש, מהווה גורם נוסף בהערכת דרגת המיוחדות של העובד המבקש וחיוניותו לתפעול מוצלח של העסק. שיקול זה אינו מבחן לרישיון עבודה, אלא מדד לדרגת המיוחדות של הכישורים העומדים על הפרק והצורך בהם. למשל, טכנאי טלוויזיה זר שמגיע להכשיר עובדים אמריקאים בטכנולוגיה חדשה שאינה ידועה בארה"ב, עשוי להימצא ראוי לאשרה.

אם הסוגיה של חיוניות וזמינות הכישורים אינה יכולה להיחתך על בסיס המסמכים הראשוניים המוגשים, הפקיד הקונסולארי יכול לבקש את החברה להמציא הצהרות ממקורות חיצוניים כגון לשכנת מסחר, ארגוני עבודה, ארגונים כלכליים, שרותי תעסוקה, באשר לאי-זמינות של עובדים אמריקאים בעלי הכישורים הנדרשים.

אמת-המידה הנ"ל משמשת להעריך אם העובד שעבורו מתבקשת האשרה חיוני לתפעול יעיל של העסק למשך כל זמן קיומו של העסק או לזמן מוגבל כלשהו. יכול שיוחלט שאחדים מהכישורים חיוניים כל זמן שהעסק פועל. לא תתעורר בעיה רצינית לקבוע שהעובד חיוני לאתחול של היזמה העסקית, כגון במקרים של  "סטארט-אפ".

כאשר עומדת על הפרק העסקה לזמן ארוך עולה סוגיה שונה בכך שמה שדורש התמחות והתמקצעות ייחודית היום, יתכן שלא יהיה כזה בעוד מספר שנים. ניתן לצפות שתמורות כגון אלה יחולו בתעשיות שמתאפיינות בהתפתחות מהירה כגון בתעשיות המחשבים והתכנה. למרות שיתכן ולא ניתן יהיה לקבוע בעת הגשת הבקשה הראשונית לאשרה שצפוי שינוי בעתיד, הפקיד הקונסולארי צריך לשים לב לנקודה זו בעת שהוא בוחן את הבקשה להארכה או חידוש האשרה. המבקש  יצטרך להוכיח שהכישורים הייחודיים שלו הינם עדיין ייחודיים ועדיין חיוניים לעסק.

עובדים חיוניים מאופיינים בכך שהם ניחנים בכישורים המבדילים ביניהם לבין עובדים מיומנים מן השורה. אם עובד זר מוכיח שיש לו כישורים מיוחדים החיוניים לתפעול היעיל של היזמה העסקית נשוא האשרה 2E לטווח ארוך, אזי האפשרות להכשיר עובד אמריקאי

לאותה מטרה במקום העובד הזר, לא תעלה על הפרק.

במקרים אחדים, עובדים מיומנים מן השורה יכולים להימצא ראויים לאשרה בתור עובדים חיוניים. כמעט תמיד מדובר בעובדים הדרושים ליזמה עסקית חדשה או למטרת הכשרה של עובדים מקומיים. עסק חדש או עסק קיים שמתרחב לתחום חדש בארה"ב עשוי להידרש לעובדים מיומנים מן השורה לזמן קצר. עובדים אלה.אינם בהכרח בעלי כישורים מיוחדים אלא שחיוניותם למיזם בארה"ב נובעת מבקיאותם בתפעול של עסק האם מחוץ לארה"ב. הייחודיות המקצועית שלהם נעוצה בידע שלהם את הפרטים הביצועיים של העסק יותר מאשר בסוג המיומנות שלהם. כדי להימנע מבעיות עקב בקשות נוספות מסוג זה, פקידים קונסולאריים עשויים להחליט, בזמן הבקשה המקורית, שמוטב לקבוע פרק זמן שבמהלכו העסק יחליף את העובדים הזרים הנ"ל בעובדים מקומיים.

לא קיימת דרישה שעובד חיוני יהיה בעל עבר של עבודה בעסק שעל הפרק, אלא אם כן העסקה קודמת נחוצה לצורך השגת המיומנות של העובד. הדגש בעניין החיוניות הוא בצורך של העסק במיומנות של העובד. עסקים עשויים להיות נזקקים למיומנויות לשם הפעלתם אפילו אם אין להם בהווה עובדים בעלי מיומנויות כאלה.

הליכי הבקשה לאשרה 2E

אם המשקיע או העובד נמצאים בארה"ב, הם יכולים לפנות ישירות לשירותי האזרחות וההגירה של ארה"ב – USCIS לשינוי סטאטוס השהות, להארכת שהות או לשינוי תעסוקה, וזאת מבלי לעזוב את ארה"ב.

האשרה מסוג 2E אינה דורשת בקשה לאישור עבודה אם העובד נמצא מחוץ לארה"ב. משמעות הדבר שהמשקיע או העובד יכולים לפנות בשם עצמם ישירות לשגרירות או לקונסוליה של ארה"ב במקום מושבם מחוץ לארה"ב. האשרה עשויה להיות מוענקת באופן מקורי לתקופה שאינה עולה על חמש שנים. יש אפשרות להאריך את האשרה מספר פעמים בלתי מוגבל כל עוד המבקש ממשיך לעמוד בתנאי האשרה. אורך הזמן של האשרה תלוי בתנאי האמנה בין ארה"ב לבין מדינת המבקש ובשיקול דעתו של הפקיד הקונסולארי.

יש להבין ששינוי בסטאטוס (מעמד) אינו מהווה אשרה. ברגע שאדם עוזב את ארה"ב, עליו לפנות בבקשה לאשרה 2E לקונסוליה של ארה"ב לפני שובו לארה"ב. רק פקיד קונסולארי.יכול להעניק אשרה למי שנמצא מחוץ לארה"ב.